בבית המשפט העליון התקיים אחר הצהריים הדיון בעתירה נגד מינויו של השר איתמר בן גביר, לשר לביטחון לאומי. בן גביר, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בדיון.

בפתח הדיון טענו העותרים כי שיקול הדעת של ראש הממשלה במינויו של בן גביר לשר – לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לדבריהם בן גביר צלח אך בקושי את העתירות נגד התמודדותו בבחירות. הם ציינו את הרשעותיו בעבר בפלילים וטענו כי מי שכינה חברי כנסת בכינוי "מחבלים", בעוד הוא דוגל ב"מוות למחבלים", אינו ראוי לכהן כשר.

עוד הוסיפו העותרים וטענו כי בן גביר מבקש לעשות מבחן נאמנות לערבים ומינויו לשר אינו דמוקרטי ואינו יהודי. הם אמרו כי לא שמעו מצידו של בן גביר התנצלות והכאה על חטא על אמירותיו הקשות בעבר והציגו לבית המשפט את תמונתו של רוצח הערבים ברוך גולדשטיין, שהייתה תלויה בסלון ביתו של בן גביר.

נציגי היועצת המשפטית לממשלה, הביעו את עמדתם לפיה יש קושי במינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי, אך זה לא עולה לכדי חוסר סבירות קיצוני ולא מקים עילה לפסילת המינוי. זאת בשים לב לזמן הרב שעבר מאז הרשעותיו.

בן גביר הגיב לטענות ואמר כי העתירה תוקפת את השקפת עולמו יותר מאשר את עברו הפלילי. הוא הבהיר כי הוא השר לביטחון לאומי גם של הציבור הערבי. השר שב ואמר בבית המשפט כי עמדותיו השתנו.

"עשיתי טעויות. לא היה נכון להכליל את כל הערבים. אבל עברו כל כך הרבה שנים והם (העותרים) מתעקשים לחזור לתקופה הזו. אני לא תומך בגירוש הערבים, אינני ממשיך דרכו של הרב כהנא. לא מאמץ את כל תורתו", אמר השר.

לדבריו "זה גרם לחלק מחברי הכי טובים לא להיות איתי. מרזל ובן ארי התנערו ממני. עוצמה יהודית איננה המשך של תנועת כך. אינני דוגל במוות או גירוש הערבים. מי שנאמן – אהלן וסהלן. כשאני אומר לא נאמן אינני מתכוון לכאלה שאינם ציונים, אלא שלא יזרקו אבנים ובקבוקי תבערה. את אלה שזורקים אני רוצה לגרש. זה פתח לדיון על התערבות בהחלטה למנות אותי?"

עוד הוסיף: "שנתיים אני חבר כנסת. הצעתי משהו מכל התרחישים הבדיוניים שמספרים חבריי? (העותרים)"

על ההרשעות, אמר: "זוכיתי 46 פעמים בבית משפט. אחד מהאישומים הוא על כך שאמרתי לשוטר 'אל תתערב'. אלה כתבי האישום שהיו נגדי. אחד מהם על שהדבקתי נגד שופט מודעות שהוא שמאלני". בסיום הדיון הבהיר בן גביר כי הוא שב על דבריו שנאמרו פעמים רבות לפיהם הוא מתנגד למעשיו של ברוך גולדשטיין.